<h1>מרדכי סימן תרס"ד—תרמ"ז</h1>
<h2>דף יד:</h2>
זה הכלל כל שנאותין כו'. מצאתי בתשובת רב צמח גאון ראש ישיבה. חלוק שתפרו גוי או בגד שצבעו גוי, אסור ליטול מן הגוי בי"ט, דהכי פסקינן סוף פרק מקום שנהגו (פסחים נה, ב) דאפילו בחול המועד אין מביאין כלים מבית האומן. אבל ודאי אם שיגר לו גוי כלים תפורים שנגמרה מלאכתן מערב י"ט, מקבל ממנו, שאין זה חמור יותר מדגים ופירות דאם מעי"ט ניצודו או פירות שנתלשו מעי"ט שמותר לקבל הימנו, וכל שכן כלים תפורים. ומתשובה זו למדנו נמי, שאם הביא גוי מחוץ לתחום כתב לישראל בשבת או ביום טוב, שמותר לקבלו ואינו מוקצה. ולא מיבעיא לישראל אחר, אלא אפילו לאותו ישראל שנשתלח לו הכתב מותר, דליכא למיחש הכא שמא ירבה בשבילו כדחזינן גבי גוי שהביא דורון לישראל וכו'. ועוד, דבר הבא מחוץ לתחום אינו אסור אלא גזירה שמא ילך בעצמו ויביא, כדפי' רש"י פרק אין צדין גבי גוי שהביא דורון לישראל, אבל כתב שהובא מחוץ לתחום, מעיר אחרת, אין לירא שמא ילך בעצמו וגם משום מוקצה אין לאסור הכתב לאותו ישראל שנשתלח לו, דהא דורון הבא מחוץ לתחום מותר לישראל אחר, ואם היה מוקצה איך היה מותר לישראל אחר. ואין לאסור לקרות בו משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, כדאיתא בשבת (קמט, א) פרק שואל דהני מילי שטר חוב, ומונה אדם את אורחיו נמי דמי לשטר חוב, שבדעתו לכתוב ולמנותם, הלכך גזרו, אבל שאר כתבים לא. לשון ראבי"ה. אבל בפרק כל כתבי הקדש (שבת קטז ב) פרש"י וז"ל, שטרי הדיוטות, שטרי חשבונות או אגרות השלוחות למצוא חפץ.
